גם אם מאות אלפים כבר עברו בהן בשבעים השנים האחרונות, גם אם גם אתם בוגרים של ישיבה תיכונית וגם אם שכניכם הלומדים בהן כיום נראים בסך הכל בסדר גמור, וגם אם הבן שלכם הוא הכי מוצלח בעולם – גם לכם יש עדיין כמה הכנות לקראת הישיבה התיכונית.

גם בישיבות התיכוניות הזמן לא עמד מלכת והותיר את רישומו בשינויים רבים לעומת הישיבה התיכונית המוכרת לכם מלפני 20 שנה, בתקופת האבן של האסימונים והטלפונים הציבוריים.

הבן שלכם, שזו השנה הראשונה שלו בישיבה התיכונית, הוא אדם בפני עצמו, אישיות מיוחדת שטרם התנסתה באתגריה הרבים של הישיבה התיכונית. ושכחנו להזכיר שלפני חודשיים הוא סיים כיתה ח'. פשוט ילד שזקוק עדיין לליווי, להדרכה ולתיווך שלכם. זה מצוין שאתם נותנים בו אמון לכל אורך הדרך ומאמינים שהוא יעבור בהצלחה את המשוכות הרבות ששנת המעבר הזו מציבה לו, אך מעבר לאמון כדאי לתת כלים. מעבר למילים הטובות כדאי לחשוב מה זה בעצם ישיבה תיכונית, מה יש בה ומה אין ולהתכונן בהתאם.

הטוב ביותר הוא לשבת יחד אבא אימא ובן ולחשוב בסיעור מוחות משותף על הדברים, ואם צריך לקחת גם דף ועט למען הסדר הטוב. וגם אם אינכם מצליחים לגייס את הבן לשיחה משולשת, שבו אתם, אבא ואימא, וחשבו על בנכם ועל תפקידכם בשנה הקרובה. נסו אח"כ לשתף את הבן במסקנותיכם.

לפני הכל, כדאי ורצוי מאד שתקבלו החלטה אסטרטגית ל-4 השנים הקרובות של הבן שלכם בישיבה התיכונית. העובדות הן, שרוב ההורים בוחרים במדיניות "שגר ושכח" ולא מנסים אפילו לעקוב אחר המתרחש עם בנם הצעיר.

א. החלטה. ככתוב לעיל, יש לכם סיבות וגורמים רבים שיסיחו את דעתכם מלדעת באמת מה קורה עם הבן שלכם בישיבה התיכונית. תוסיפו להם את השוטף היומיומי שלכם, ואת הדאגה ההורית ליתר הילדים בבית ואתם לגמרי מחוץ לתמונה. לכן, כדאי להחליט ממש עכשיו – "אנחנו הורים נוכחים גם בישיבה התיכונית". זו וודאי לא אותה נוכחות המתחייבת אצל הבן בכיתה ג' ויש לה את המאפיינים שלה, אך העיקר שתישארו הורים נוכחים ואחראיים גם כשהבן שלכם נראה כבר גדול ומסוגל יותר לדאוג לעצמו.

ב. מתחילים בטוב. הכינו רשימת "כל הכבוד" לבנכם. כתבו רשימה מהירה של מעשים והתנהגויות המזכים את בנכם במחיאות כפיים. לאחר מכן, גזרו מהמעשים תכונות חזקות של בנכם שיצאו לפועל באותם מעשים. כל אלו עשויות לתמוך בו בעולם החדש שיתגלה לו בשנה הקרובה. כדי להוסיף פלפל לעניין כדאי שכל אחד מכם יכין רשימה עצמאית, ואז השוו ביניכם את הרשימות וחשבו על נקודות המבט השוות והשונות שלכם על בנכם.

ג. התחלה חדשה. בנכם מתחיל פרק חדש בחייו. זו הזדמנות מצוינת להשאיר מאחור הרגלים לא משרתים ולהכניס לחיים הרגלים ודפוסי חשיבה ועשייה מקדמים. הדגישו בפניו את העובדה שיש לו הזדמנות להוכיח את עצמו ולגלות לעצמו ולסביבה מי הוא באמת. יש לו אפשרות להיות מי שחלם להיות כבר שנים. אמרו לו שהישיבה שקיבלה אותו לשורותיה נותנת בו את מלוא האמון ותשמח לראות אותו פורח בכל שטחי החיים.

ד. "סיור" בישיבה התיכונית. לאן הבן שלכם עומד להיכנס בקרוב? איך היא נראית מבחינה פיזית? היכן הפנימיה והיכן ביהמ"ד? מהו סדר היום? מהם החובות ומהן הזכויות? מהם כללי המקום? מה מדיניות הישיבה בנושאים מסוימים? האם יש עזרה לימודית? האם יש שיחות אישיות? עם מי? ממי מורכבת השכבה של הבן? היכן הם גרים? כיצד התלמידים מבלים בשיעורים החופשיים ובשעות הערב במקרה של פנימיה? כמה תלמידים בחדר? כיצד נקבעת החלוקה לחדרים? עם מי חשוב לבן שלנו להיות? עם מי חשוב לנו שיהיה או שלא יהיה בחדר? מהי תוכנית הלימודים בכיתה ט'? האם מעדכנים את ההורים מעבר לאספות ההורים הדו שנתיות? האם הישיבה מאפשרת להורים כניסה לתוכנת הניהול הישיבתית ואילו תועלות ניתן להפיק מזה? ככל שתכירו יותר הבית החדש של בנכם, תוכלו לקבל תמונה מדויקת יותר על המתרחש והכי חשוב, באיזון עדין שלכם בין החובה ההורית לעקוב ולהשגיח ובין הזהירות מפיקוד ושליטה מוגזמים, תשדרו לילד שאתם איתו.

ה. החוליה החלשה. לאחר שסיירתם בישיבה התיכונית ואספתם את המידע החשוב לכם, חישבו עכשיו היכן צפויה לבן שלכם ההתמודדות הגדולה ביותר. מה יכולה להיות החוליה החלשה של הבן בישיבה התיכונית? ממה הבן הכי צפוי לסבול? ממה הוא מפחד? איפה הוא עלול ליפול ואפילו להתרסק? חשבו על 3 נקודות חולשה כאלה, שבתרגום לשפה האימונית הן לא פחות מאשר הזדמנויות לפריצה וצמיחה. התכוננו אליהן מראש. עסקו בחשיבה ביחד ולחוד והעלו אפשרויות להתמודדות ישירה ועקיפה.

ו. תורה. אם לא מדובר על תיכון ישיבתי, אז התורה אמורה להיות מרכז ההוויה של הקמפוס. אנחנו מדברים על תורה במובנה הרחב הכולל: לימוד תורה, הקפדה על קיום מצוות, עבודת המידות, בין אדם לחברו, חסד, תפילה והידבקות בתלמידי חכמים. נזכור שלא מדובר על ישיבה גבוהה ולא על אברכים שלומדים כבר 20 שנה בכולל. מדובר בילדים שחגגו בר מצוה לפני כמה חודשים והם עדיין בדרך הארוכה מאד של בניית החיבור שלהם לעבודת ה'. בוודאי חלקכם שמו לב לירידת המתח הרוחנית שלאחר חגיגת בר המצווה. לא תמיד תפילה ולא תמיד ציצית. עזרו לבנכם למצוא את נקודת החיבור שלו לקודש. זה יכול להיות שיעור מסוים גם באינטרנט, חברותא עם בוגר סיירת שמאד מושך אותו באישיותו, עידוד לקריאה בתורה בבית הכנסת, התנדבות במפעל חסד כל שהוא וכו'.

ז. לימודי תיכון. אתם אמורים לדעת בדיוק מה מצבו הלימודי של בנכם נכון לסוף כיתה ח'. כהורים, אתם ודאי מכירים את נקודות התורפה שלו במקצועות ובנושאים מסוימים. אם לא צמצמתם את הפערים בחופשת הקיץ הארוכה, דאגו לעשות זאת במהלך השליש הראשון של השנה עד חנוכה. העובדה שכיתה ט' היא כיתת מעבר, בה הדברים מתנהלים באיטיות יחסית, תסייע לבנכם להדביק את הפער הלימודי. התייעצו עם הנהלת התיכון בישיבה התיכונית ותאמו שיעורי עזר בסנכרון עם לוח הזמנים השבועי של הישיבה. אם הישיבה לא מספקת להורים מיוזמתה, בקשו לוח מבחנים חודשי. כך תוכלו להיערך מבחינה משפחתית. גם אם העברתם את האחריות הלימודית לבן, ורצוי מאד שזה יקרה, כדאי שתישארו עדיין ברקע, ולו בכדי להזכיר לו את חובותיו הלימודיות, במיוחד אם הבן מבקש מכם תזכורות. גם זה גילוי אחריות מצדו.

ח. בקשר לקשר. אם לא יקרה משהו מיוחד, קרוב לוודאי שתבקרו בישיבה התיכונית של בנכם פעמיים וחצי בשנה. פעמיים באסיפת הורים, ובערב לימוד אבות ובנים במידה ויהיה כזה. מצב זה משאיר אתכם לגמרי מחוץ לעניינים. אל תחכו שהישיבה תזמין אתכם. היו אתם היוזמים לשמירת הקשר. שני האנשים המשפיעים ביותר על הבן בישיבה התיכונית, בדרך כלל, הם הר"מ והמדריך החברתי (בעיקר בישיבות הפנימיתיות). זרקו אליהם את ה"כדור" ושאלו: "האם נוכל להיות בקשר?" "באיזו תדירות נוכל להתקשר?" "באילו שעות נוח שנדבר?". גם אם יגידו לכם "לא" – וזה כנראה לא יקרה – אין לכם מה להפסיד. ניסיתם ועשיתם את שלכם. גם אם יגידו לכם אחת לשלושה שבועות זה הרבה יותר טוב מלפגוש אותם רק בחנוכה באספת ההורים הראשונה. דאגו ששיחת הטלפון הזו עניינית. הכינו מראש 3 שאלות קצרות שתספקנה לכם את המידע החשוב לכם ביותר. התחשבו בצוות החינוכי העמוס ממילא, ודאגו שהשיחה קצרה. ה"חפץ חיים" אומר שבדקה ניתן לומר 200 מילים.

ט. חינוך לקדושה. בנכם עומד להיכנס לשלב חדש בהתבגרותו המנטאלית והפיזית. המצב בשטח הוא שכמעט מאה אחוז מהמתבגרות זוכות לשיחת אם-בת בעוד כמעט מאה אחוז מהבנים לא זוכים לשיחת אב-בן. כך הבן לומד שיצר המין – בחטא יסודו. ממש שיעור מבוא לנצרות. כדאי לנו מאד שהבן ישמע ויפגוש את הדברים מתוך קדושה. זה עדיין לא מבטח אותנו מפני נפילה באינטרנט אבל לפחות עשינו את שלנו. סמכו על בנכם שיחפש את התשובות ברשת, ושם החלופות רעות ביותר וללא ספק יפילו אותו ברשת. אני מבטיח לכל אב שיתכונן היטב לשיחה זו ויבצע אותה, הזדמנות מיוחדת וחד פעמית לבניית קשר איכותי ביותר עם הבן. אינני יכול שלא להמליץ כאן על ספרו המצוין של הרב אלי שיינפלד הי"ו – "היצר, הלב והאדם" שמיועד להורים, מחנכים ומתבגרים. יחד עם החינוך לאמון בעולמו של הקב"ה ולאהבת החיים, חובה עלינו להזהיר את ילדינו מסכנות שונות המצויות לצערנו בכל אתר ואתר תרתי משמע. כשתשוחחו עם הבן ממקום טהור ובריא על כח היצירה האלוהי שנתן הבורא באדם, הזכירו גם את הבחירה שלא להשתמש בו בקדושה ובבוא העת במזל טוב, וגם את אלו בעלי הנטיות ההפוכות שה' ישלח להם רפואה שלמה בקרוב ממש. הנושא יצא כבר מזמן מהארון בזכות הצועדים הגאוותניים וקרוב לוודאי שבנכם כבר שמע על המחלה. הסטטיסטיקה מלמדת, שכשמדובר בפנימיה בה חיים יחד 24 שעות קיים חשש גדול יותר שיקרה משהו מהסוג הזה. אמרו לבנכם בביטחון שאם קרה והותקף ע"י מישהו בפנימיה, שיצעק וירחיק בכוח את התוקף תוך הקמת מהומה בחדר, ויתקשר אליכם מיד בכל שעה ביממה ואתם תטפלו בעניין.

ולסיום, גם לכם ההורים זו התחלה חדשה. יש לכם הזדמנות לפתוח דף חדש וחלק עם בנכם. מי מאתנו לא סוחב על עצמו מטענים רגשיים מיותרים. מצד אחד הוא רק בכיתה ט' ומצד שני הוא כבר בכיתה ט'! הוא בוגר! עכשיו, לפני שהבן יוצא לדרך חדשה, זו גם הזדמנות בשבילכם להתקרב אליו ולפתח את היחסים שתמיד רציתם עם המתבגר שלכם!