עצות לבחירת ישיבה תיכונית

האמת היא שרובנו, המחפשים מקום לימודים מתאים, לא יודעים מספיק על האפשרויות העומדות בפנינו. נתחיל בהיצע העצום: ברחבי הארץ פזורים למעלה מ-200 מוסדות תיכוניים לציבור הדתי לאומי, חלקם מוסדות מקומיים וחלקם מקבלים תלמידים מאיזורים נרחבים. יועץ בית הספר או המחנך מכירים מספר מצומצם יחסית של מוסדות, ימים פתוחים נותנים לעיתים תמונה חלקית בלבד של המוסד, והשמועות, ולעיתים גם הרכילויות, מסתובבות בין התלמידים וההורים ומעצימות את אי הוודאות. יוצא שלעתים קרובות אנחנו ניזונים מסטריאוטיפים ומרסיסי עובדות.

עם זאת, לא צריך להתייאש! במהלך החיים תגיע שוב ושוב לצמתים בהם תידרש להכריע בין חלופות שונות. ההתלבטויות והדילמות יסייעו לך לעבור תהליך של בירור פנימי, צמיחה והעצמה, שבסופו, בעזרת ה', תתקרב קצת יותר לידיעת 'מה ה' א-לוהיך דורש מעימך'.

הכי טובה או הכי מתאימה?

נקודת המוצא היא אתה! השאלה החשובה באמת היא לא האם הישיבה טובה יותר או פחות, אלא האם היא מתאימה לך. אין טעם להתחיל ולערוך השוואה בין עשרות הישיבות התיכוניות ולחפש את הטוב ביותר. תחת זאת עדיף שתתבונן פנימה: בשאיפות, ברצונות ובכישורים שלך, ותבחן איזו דרך חינוכית תסייע לך לממש את הפוטנציאל הטמון בך בצורה מיטבית.

ברמה הרוחנית: מהן השאיפות הרוחניות שלך ואיזו מסגרת עשויה להתאים לך מבחינה תורנית?

אופי המסגרת: האם מסגרת ברורה עם דרישות בלתי מתפשרות עשויה להתאים לך, או שאתה זקוק למקום שמציע מסגרת מינימלית ומציע לתלמידים חופש בחירה רחב?

ברמה הלימודית: מהי רמת הלימודים שאתה מחפש? עד כמה אתה חש את עצמך בשל ומסוגל ללימוד עיוני מעמיק ואינטנסיבי? עד כמה חשוב לך להשקיע ולהצליח בלימודים? האם אתה זקוק לעזרה בלימודים, ואם כן – לאיזו סוג של עזרה תידרש? אילו מקצועות ומגמות מעניינים אותך במיוחד?

בפן החברתי: עד כמה חשוב לך הגיבוש החברתי והפעילויות המשותפות? האם אתה מסתדר במוסדות גדולים עם מספר רב של תלמידים, או שאתה מעדיף מקום קטן ואינטימי? האם לימודים בתנאי פנימיה מתאימים לך? ואם כן – האם למשך כל השבוע או רק לשלושה ימים בשבוע?

מול ההורים: מהן ההעדפות של ההורים? האם אתם מסכימים זה עם זה או שיש ביניכם פערים בציפיות?

אז מה יש לנו?

לאחר הגיבוש הראשוני של הצרכים וההעדפות ניגש למיון ראשוני של הישיבות התיכוניות:

הישגיות ומצוינות מול התמקדות בפרט: ישנן ישיבות המאופיינות ברמה גבוהה של דרישות לימודיות, בין אם מדובר בלימודים תורניים ובין אם בלימודים כלליים. הן בונות סדר יום אינטנסיבי ולחוץ עם דרישות בלתי מתפשרות, ומתהדרות בממוצע גבוה של ציונים בתעודת הבגרות וברשימת בוגרים מוצלחים שהשתלבו בתפקידי מפתח. יש אף המציעות לימודים לקראת תואר אקדמי במקביל ללימודי התיכון. מבקריהם של מוסדות אלו יטענו שהם מתפקדים לעיתים כ"מכונת ציונים" שאינה קשובה לצרכים הרגשיים, החברתיים והרוחניים של התלמיד. במקרים מסויימים התחרותיות וההישגיות גורמות לכך שתלמידים נפגעים ונושרים מהמערכת, וגם אלו ששורדים לא תמיד עוברים תהליך של התפתחות פנימית והזדהות עם העולם הרוחני אלא עושים את הדברים מתוך אילוץ.

ישיבה עיונית, סביבתית או אמנותית: יש ישיבות סביבתיות המפתחות את התלמיד בתחום ידיעת הארץ, הטיולים והשדאות, ויש ישיבות עם מגמות מגוונות כמו חקלאות, קולנוע ותקשורת, מוסיקה, אומנויות ועוד. חלק מהמוסדות האלה יכולים להתאים גם לתלמידים שהיכולת הלימודית שלהם אינה גבוהה. עם זאת, חלק מהישיבות הסביבתיות והאמנותיות פונות גם לתלמידים עם יכולת לימודית גבוהה ביותר, המעוניינים לפתח צדדים נוספים באישיותם מלבד הצד העיוני – למדני.

ישנן גם ישיבות המתמחות במיוחד במתן מענה לתלמידים עם בעיות קשב וריכוז או לקויי למידה.

אז איך סוף סוף בוחרים?

בשלב הראשון יש להגדיר את הפרמטרים לאור השיקולים שהעלינו, ולהגיע לרשימה של שלושה- ארבעה מוסדות שאותם נרצה לבחון. כדאי להתייעץ עם המחנך והיועץ, וכדאי לערוך חיפוש ראשוני ברשת האינטרנט: ברשימת הישיבות התיכוניות של אתר הישיבות תוכלו לערוך סינון ראשוני לפי אזור בארץ, סוג הפנימיה ומסלולי הלימודים, ובאתרים של הישיבות עצמן תוכלו לפעמים לקבל מידע נרחב יותר על כל ישיבה.

לאחר מכן כדאי פשוט להגיע ולהתרשם מהישיבה באופן בלתי אמצעי, ביום פתוח ובסתם יום של חול. כדאי לברר בין התלמידים מהשכבות הגבוהות את הפרטים הבאים: מהי הרמה התורנית של המקום? האם הצוות נותן עזרה לתלמידים מתקשים? מה עושים רוב הבוגרים בהמשך דרכם (הסדר, מכינות, או ישר לצבא?), האם יש פרויקטים של התנדבות ומעורבות בקהילה?

אחרי הכל חשוב לזכור את הדברים המדוייקים של חז"ל: "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ".