איך מתכוננים לראיון האישי לישיבה תיכונית

צביקה מור

בפני הבנים העומדים לפני מבחני הקבלה לישיבות תיכוניות ניצבת המשוכה שרבים רואים בה הגבוהה מכולן - הראיון האישי. איך מתכוננים?

אנו עומדים בעיצומו של תהליך ההרשמה לישיבות התיכוניות, כששתי משוכות משמעותיות ביותר לפנינו: המבחן בגמרא והריאיון האישי. במה שנוגע לבן, המבחן בגמרא פחות מאיים עליו בדרך כלל מאשר הריאיון, למרות שבשניהם הוא בארץ הלא נודע, כיוון שבמבחן הוא עם עצמו בלבד בעוד שכל המעמד מלא ההוד של הריאיון מאיים עליו מאד. ההמתנה מורטת העצבים מחוץ לחדר המראיין, והעמידה חשוף בצריח בריאיון עצמו, כשהוא במעמד של מבקש ומתחנן מבעל המאה ובעל הדעה, מעמיד את הנער הצעיר במבחן קשה ביותר לגילו. העובדה שרבבות עשו את זה לפניו במשך השנים, לא תמיד עוזרת לו להתגבר על דפיקות הלב המהירות, הרעד בידיים והיובש בשפתיים.

היינו שמחים שהישיבות לא היו נותנות לריאיון מעמד כל כך פורמאלי ומלחיץ, ובכל זאת ננסה לעשות את שלנו ולבדוק כיצד נוכל להתכונן לריאיון ועל מה יש לנו השפעה לפני הריאיון ובמהלכו.

א. במרבית חטיבות הביניים מכינים את הבנים באופנים שונים לראיונות האישיים. זה עוד לא מבטיח שבנכם השתתף בכל הסדנאות או יצא עם משהו ביד. בדקו אתו אם בכלל נעשה מאמץ כזה מצד החטיבה ומה הוא לקח משם. שאלו אותו במה הועילה לו ההכנה הזו, איך הרגיש לפניה, האם הוא מוכן עכשיו ומה יעזור לו להתמודד היטב עם הריאיון. ניתן להיכנס לשיחה מכיוון אחר. למשל, "מה הכי מפחיד אותך כשאתה חושב על הריאיון האישי".

ב. במידה והבן השתתף בהכנות שנעשו בחטיבה, ואינכם בטוחים שהוא מוכן דיו, מומלץ לא לבקש ממנו לחזור בשבילכם על כל שעות ההכנה הללו – מה שעלול להיתפס אצלו כ"חפירה" מעייפת. במקום זאת, תוכלו לבקש ממנו טיפים לריאיון אישי מוצלח. ספרו לו שאפילו מבוגרים מתמודדים עם ראיונות עבודה, ואין להם מושג מה נכון ומה לא. אם ישתף אתכם פעולה וייתן לכם כמה טיפים, תוכלו לקבל אינדיקציה מסוימת על רמת המוכנות שלו. אפשר למשל לתת לבן לכתוב את הטיפים שלו בפורום ישיבות תיכוניות.

ג. אם אתם חשים שהבן לא מוכן לריאיון האישי, שאלו אותו אם מוכן לעבוד אתכם על העניין. פשוט הציעו את עזרתכם. אם מסרב – קבלו זאת בהבנה. ייתכן שלא רוצה את החיטוט בחולשותיו. שאלו אותו שוב כעבור שבוע, אולי יתרצה. ואם לא, תוכלו להגיד שאתם לרשותו ומוכנים תמיד לעזור. ייתכן שידחה את זה עד לרגע האחרון. היו סבלניים וקבלו גם את זה בהבנה ובסלחנות.

ד. אם הבן משתף פעולה, התחילו בהכנה מנטאלית חיובית. שאלו את הבן במה הוא טוב. מה הוא יודע לעשות מצוין. זו עשויה להיות שאלה בראיון והתשובות עליה מחזקות את הביטחון העצמי. אם מתקשה, עשו אתו סיעור מוחות בתורנות. אמרו אתם דבר ובקשו ממנו לומר דבר. דברו אתו על הפחד שהוא רגש בריא ופנטסטי שבעצם מרים לנו תמרור "עצור" בכל פעם שאנו עומדים מול מציאות חדשה לנו. הביאו דוגמאות מהחיים שלכם ובכלל. המסקנה היא שהוא ילד בריא מאד אם יש לו פחד לפני ריאיון. שאלו אותו מה יכול להיות הכי גרוע בריאיון, והמשיכו לפי תשובתו.

ה. ניתן לחלק את הריאיון האישי לשני חלקים: מה שאינו בשליטתכם ואין לכם השפעה עליו ומה שכן. דוגמאות למה שאינו בשליטתכם: מועד הריאיון, מקום הריאיון, דמות המראיין, מצב הרוח של המראיין, הסבלנות של המראיין, מספר המראיינים, משך הריאיון, הרעש במסדרון, צלצול הטלפון המשרדי בחדר המראיין, מישהו שיתפרץ פתאום לחדר בטעות, תוכן הריאיון וכמובן המסקנה של המראיין מהריאיון. על כל אלה אין לכם שום השפעה. חשיבה ודאגה על הפרטים הללו אינה מקדמת אתכם לאף מקום. בנוסף, הזמן שאתם מקדישים לחשיבה עליהם, נגזל מאותם פרטים שיש לכם השפעה עליהם.

ו. ומה כן בשליטתכם? – להגיע בזמן, למצוא את הדברים שמרגיעים ומחזקים אותי, להגיע רגוע, להגיע שמח ואופטימי, להגיע מוכן עם תשובות לשאלות מרכזיות, להגיע מוכן ובקיא בדפי הגמרא שהתבקשתי ללמוד, לחשוב מראש על הדברים שיעזרו לי להיות רגוע ואופטימי, לבחור את התשובות לשאלות ששואלים אותי, לא להתעסק בחפצים המונחים על שולחן המראיין, לא לשחק בסלולארי שלי, להשתיק את הסלולארי בכניסה לריאיון, לענות בצורה עניינית, לחייך ולהאיר פנים, לשדר תחושת ביטחון, לשבת זקוף ולא להימרח על הכיסא, לא לתופף ולא להרעיש בשום אופן, להכין מראש רשימה של דברים על עצמי שברצוני להגיד בראיון, לא לספר סיפורים שלא נשאלתי עליהם, להגיד את האמת, להיות בקשר עין עם המראיין ולא להשפיל מבט כאילו שעלי להתבייש מעצמי, להקשיב היטב לכל שאלה ואמירה של המראיין, להושיט יד לשלום וללחיצה חמה אם הושטה אלי יד, להגיד "שלום" במאור פנים בכניסה לריאיון ו"תודה רבה" בסופו.

ז. הוסיפו פרטים נוספים לשתי הרשימות כרצונכם. האם גם אצלכם יש יותר פרטים ברשימה של "מה בשליטתי"? – זהו הכוח שלכם מול המראיין. המעמד משדר כאילו כל הכוח נמצא בידיו של המראיין, שהרי הוא המזמין והוא מנחה את הריאיון, אך שימו לב כמה פרטים נמצאים בשליטתכם ותחת השפעתכם ורק אתם תחליטו מה יהיה איתם!

ח. אם תקראו שוב ובעיון את הרשימה של "מה בשליטתי?" תמצאו כבר את העקרונות לראיון טוב ומוצלח ואת הטעויות שכדאי מאד להימנע מהן במהלך הריאיון. בדקו אבא אימא ובן אם הבנתם את הפרטים, הדגישו את הטעויות שעלולות לקרות דווקא אצלכם ואתם רוצים להימנע מהן.

ט. בדקו עם הבן, אם הנוכחות שלכם אתו בהמתנה ובמהלך הריאיון תסייע לו להפיג את המתח. אל תניחו הנחות. פשוט שאלו אותו לרצונו ומה יהיה לו הכי טוב. קבלו תשובה שלילית בהבנה. לפעמים הוא יסרב משום שמסביבו מצויים מועמדים רבים שהגיעו בכוחות עצמם וללא הורה מלווה, או חברים אחרים שהגיעו עם הוריהם אך נכנסו בלעדיהם לריאיון. ייתכן שלא ירצה להיראות כחנון חסר ישע.

י. אם בכל זאת החלטתם עם בנכם שזה הכי נכון עבורכם, דעו שעל פי הוראות מנהל החמ"ד, אתם זכאים להיות נוכחים עם בנכם במהלך הריאיון האישי. לא תמיד יציעו לכם את זה ולא תמיד יכבדו את רצונכם. טוב יהיה מצדכם שתבקשו זאת לפני שבנכם נקרא להיכנס לחדר המראיין. הסבירו והטעימו את הצורך שלכם ושל בנכם. כמובן שאל תמהרו בכלל לשלוף את הוראת החמ"ד אל מול מפרי החוק מסיבות ברורות.

יא. בכל מקרה, עשו מאמץ להגיע עם הבן לראיון האישי, כדי להיות איתו ברגעים הללו וכדי לבחון מקרוב את מקום הלימודים הבא של בנכם לארבע השנים הקרובות. ייתכן מאד שילמד בו וטוב מראה עיניים. הסתובבו במקום, דברו עם תלמידים והרגישו את הצוות. אם יש פנימייה אל תוותרו על ביקור בה. בדקו עם עצמכם מה חשוב לכם לדעת על המקום, והכינו מראש שאלות. שאלו גם שאלות קשות ובדקו את איכות ואמינות התשובות שאתם מקבלים.
 

הצלחה רבה ובחירה טובה!

צביקה מור הוא מאמן אישי להורים ובני נוער בישיבות תיכוניות, יועץ ומרצה להורים ולאנשי חינוך,  מנהל "מור לנוער".

שתף בווטסאפ