מידי שנה חוזרת על עצמה המציאות הבעייתית הזו, שבה תלמידים צעירים כל כך צריכים להתמודד עם מצבים שגם מבוגרים מתקשים לעמוד בהם.

חישבו לרגע, כיצד מרגיש תלמיד בכיתה ח', שבדור שלנו הוא ממש ילדון, עם העובדה שחבריו התקבלו לישיבות שרצו והוא לא התקבל לאף אחת מהן. מה הוא חושב על עצמו? איך הוא מעריך את עצמו? מה הוא חושב על המערכת שלנו?  איך הוא יחזור למחרת לכיתה כשחבריו מתרברבים בתשובות החיוביות שקיבלו. כיצד יגייס כוחות להמשך למידה ולתפקוד מלא בבית הספר?

וגם ההורים מוצאים עצמם חסרי אונים ומתפלאים. מה נעשה עכשיו? היכן הבן ילמד?

אז בואו נעשה סדר בדברים.

אם ביקשנו את אחת הישיבות המבוקשות ביותר, היה עלינו לקחת בחשבון שהסיכוי שלנו קטן מאד להתקבל. איננו יודעים כיצד מכריעים מקבלי ההחלטות שם, ולעיתים גם תלמידים שעונים על כל הקריטריונים הלימודיים, רוחניים וחברתיים – לא מתקבלים. אם לא התקבלנו לאחת מהישיבות המבוקשות ביותר – זה דבר שבעצם היה יכול להיות צפוי מראש.

ואם ביקשנו שתיים מהישיבות המבוקשות ביותר וזהו, היה עלינו לקחת בחשבון שעכשיו הסיכוי שלנו לקבל שתי תשובות שליליות די גבוה, כי לא ביקשנו ישיבה עם סף כניסה נמוך יותר.

כלומר, זה ודאי מאכזב, אך זה לא אמור להיות כל כך מפתיע – אם יש 60 מקומות וכ-350 מתמודדים, אז רק 1 מתוך 6 בערך יתקבל. בדיוק כפי שאיננו מתאכזבים כשלא זכינו בהגרלה של קוקה קולה. נכון שישיבה וקוקה קולה זה ממש לא דומה, אך החוקים הסטטיסטיים הפועלים על הפקקים, פועלים גם בקבלה לישיבות.

ומה עכשיו?

1. להתחזק באמונה. בדיוק כפי שמצופה ממי שמחפש את המוסדות התורניים יותר. ה' יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו. השגחה פרטית זה אומר שאם ה' בורא ליתוש כנפיים מדוייקות כדי שיוכל לעוף, אז גם החיים שלנו מדוייקים – ובמיוחד אותם הדברים שאינם בשליטתנו.
2. אם אתם בכל זאת מתעקשים על הישיבה שלא קיבלה אתכם, תוכלו לפנות אליה ולערער. אם הם ראו בריאיון ובמבחן הקבלה חוסר התאמה מוחלט, כנראה שתידחו שוב. אם לא, כנראה שתיכנסו להמתנה עד שהישיבה תדע מי מהמתקבלים השיב בחיוב ושילם דמי הרשמה, ואז אם נשאר מקום ייפנו אליכם. יש לשקול אם טוב לבן להגיע למקום שלא התקבל אליו מההתחלה.
3. תוכלו להפעיל פרוטקציה אם יש לכם איך… גם כאן יש לשקול האם טוב לילד להתקבל למקום בזכות אחרים ולא בזכות עצמו.
4. להאמין ש-95% מהחינוך זה הבית. ולכן, לסמוך על עצמנו שהבן יהיה בסדר גם בישיבה האזורית או בכל ישיבה אחרת שלא חשבנו עליה כאפשרות ראשונה. נמשיך להיות איתו בקשר מצוין. נבוא לבקר אותו, נבוא ללמוד איתו ונזכיר לו כל הזמן "מאין באת" במסרונים יומיים ובחבילות מפנקות.
5. נפתח עין טובה כלפי הישיבה האזורית, בתקווה שעדיין יש בה מקום בשבילנו, ונחפש את המתנות החבויות דווקא בה. נשדר לבן שלנו ביטחון בישיבה הזו. נוכיח לו שהיא טובה אחרי עבודת שטח שתחשוף את מעלותיה ואת יכולתה למלא את הצרכים הלימודיים, החברתיים והרוחניים שלו.
6. ואם אין מקום בישיבה האזורית, נפנה וניכנס להמתנה כנ"ל, ואולי נחפש ישיבה אחרת שגם עליה לא חשבנו בהתחלה.

כדאי מאד לנסות ולהיעזר במחנך וביועצ/ת בבית הספר הנוכחי של הילד, שמכירים את הילד ואת מסגרות הלימודים השונות, ויכולים לעיתים לסייע בהמלצה על הילד במקרה של נסיון לערעור, או במציאת פתרונות חלופיים מתאימים.

ולהורים של תלמידי ז' דהשתא, אנא פקחו עיניים, זה המצב היום. הביקוש לישיבות התורניות יותר גדול מההיצע ותלמידים רבים נשארים בחוץ. מה ניתן לעשות? לחזק כמובן את הישיבות "הרגילות" והצדיקות שלקחו על עצמן לגדל ולטפח את התלמידים הפחות מחוברים ופחות חזקים לימודית. נקים "גרעינים תורניים" בישיבות הללו עם חבר'ה אידיאליסטים שמוכנים לבוא ולבנות ומתוך כך להיבנות.

The post לא התקבלנו לאף ישיבה. מה עכשיו? appeared first on אתר הישיבות התיכוניות.

The post עצות לבחירת ישיבה תיכונית appeared first on אתר הישיבות התיכוניות.

אחת מהשאלות הגדולות העולות על הפרק היא שאלת הפנימיה.

לא בקלות מחליטים מתבגרים ללכת לפנימיה. גם לעצמאיים ביותר, חשובה הקרבה לבית, להורים ולמשפחה, ואם לא להם – אז לחברים בעיר או ביישוב ולא שכחנו את הסניף כמובן. אחרים מעלים את הקושי בהתנהלות היומיומית מחוץ לבית ועמידה בכללי הפנימיה הנוקשים בדרך כלל. אלו ואלו חוששים מהמפגש החברתי החדש. שלא כמו באקסטרני, כאן אתה יום ולילה עם החברים הטובים והפחות טובים. אינך חוזר כל ערב ל"טעינה" בביתך הטבעי והמוכר. ההתמודדות רצופה וארוכה למשך שבוע ובשבת ישיבה – לשבועיים.

לא בקלות מחליטים הורים לשלוח את ילדם לפנימיה.  לא קל להם לראות את מיטתו הריקה מידי יום, לאחר 14 שנות מגורים משותפים. והפחד הגדול: כיצד יסתדר עם מורים חדשים, חברים חדשים וחוקים חדשים. ומה עם התקשורת? הלוא ידוע שמתבגר בפנימיה מתקשר בממוצע פעם וחצי בשבוע להוריו וגם אז דיבורו לקוני במיוחד: "מה קורה?" ; "מה אתכם?" "בסדר" ; "סבבה" ; "יאללה ביי"…. כיצד ידעו מה באמת עובר עליו? האם טוב לו? האם טוב לו מספיק? מה הוא אוכל ומה לא? האם ישן מספיק? מיהם חבריו?

האמת היא, ששאלת הפנימיה אינה פוסחת גם על שולחנות הצוות בישיבות ובאולפנות, העורכים מידי פעם בדק בית ובוחנים מחיר לעומת תועלת.

לא בקלות מחליטה ישיבה תיכונית או אולפנה להחזיק פנימיה. במישור הכלכלי, הפנימיה אינה "משתלמת". את ההוצאות הרבות ניתן היה להפנות לתגבור לימודי ולפעילויות חברתיות מגוונות. גם במישור החינוכי עולות שאלות רבות מספור. למשל, האם טוב לצוות ולתלמידים להיות זה לצד זה באופן רציף או שטוב היה לשני הצדדים להתרענן בבית עד הבוקר הבא? האם טוב למתבגרים להיות זה לצד זה מסביב לשעון? האם אנשי הצוות בפנימיה מסוגלים לתת מענה חינוכי הולם לכוחות הרבים הפועלים בה?  אולי טוב וטבעי שהילדים יחזרו להתחנך אצל הוריהם?….

הורים ומחנכים רבים מתלבטים בשאלת הפנימיה, ואכן אין לה תשובה חד משמעית, כיוון שהיא תלויה במשתנים רבים. למשל: דרכה החינוכית של הישיבה, באיזו פנימיה מדובר (פנימיה או חצי פנימיה), מהם התנאים הפיזיים והשפעתם על המתבגר, מי בצוות המחנכים ומי בצוות המדריכים, מי ההורים ומה יכולת התמיכה שלהם בשלט רחוק. לפני הכל יש לבדוק מי המתבגר ומהם איכויותיו וקשייו וכו'.

לסיכום, הפנימיה היא כלי וככל כלי תלוי מה עושים איתו ומי עושה איתו. הפנימיה יכולה להיטיב עם אחד ולהזיק ביותר לאחר. אם החלטתם לשלוח את הצאצא לישיבה/אולפנה עם פנימיה, שימו נא לב לנקודות הבאות:

א. מרחק – מסגרת המרוחקת מידי מהבית, מבזבזת המון אנרגיות מהבן ומכם. חשבו נא על ההתאוששות המתבקשת לאחר כמה שעות נסיעה כל פעם, לעיתים בטרמפים (סוגיה בפני עצמה). האם תוכלו לבקר בקלות ובתדירות סבירה? לבוא ללמוד איתו בסדר ערב? להקפיץ לו בגדי שבת ששכח?

ב. מעקב – האם יש ביכולתכם לעקוב בהתמדה אחר התקדמותו האישית והלימודית בשלט רחוק?  לדעת אם טוב לו שם? אם הוא בודד?  להזכירכם, תלמיד המתחיל ט', לא מזמן סיים ח', ותלמיד ח' זקוק לכל הדעות לתמיכה ולמעקב של הוריו במישור הלימודי. האם תוכלו להיות שם בשבילו?

ג. תקשורת – האם בניתם כבר עם ילדכם ערוצי  תקשורת המוכיחים את עצמם? האם התרגלתם לשבת סתם כך ולדבר על נושאי ליבה בחייו ובחייכם? האם בניתם אמון שיאפשר לילדכם לראות בכם כתובת ראשונה לקשייו ולהתלבטויותיו?

ד. חברים ותנועת הנוער – כשהבן אומר "כן" לפנימיה, הוא עלול לומר "לא" לעוגן החברתי המוכר שלו בשכונה או ביישוב. ההדרכה בתנועת הנוער, החשובה ביותר מאספקטים רבים, עשויה להישלל ממנו בגלל חוסר הזמינות והפניוּת.

ה. משפחה – כיצד תסייעו לשמירת וביסוס הקשר בין ילדיכם במיוחד כשיש כמה מתבגרים בבית הלומדים בפנימיות או בוגרים בישיבות גבוהות וכדו'? האם נגזר על ילדיכם להיות עם "שכן קרוב" וללא "אח רחוק"?

ו. עומס – הישיבה התיכונית הפנימייתית מייצרת עומסים שונים: עומס לימודי – מקצועות רבים ושעות רבות של למידה. בישיבות רבות סדר הערב מסתיים באזור השעה 20:00. עמידה בכללים – בניין הכיתות, חדר האוכל, הפנימיה, אולם הספורט והמועדונים שכבתיים מחייבים תקנות וחוקים רבים. שעות השינה – תלמיד ישיבה תיכונית פנימייתית מכיתה י' ומעלה ישן בממוצע 5 שעות בלילה.

ז. קדושה – באופן טבעי לאחר יום הלימודים העמוס שהתחיל בסביבות 07:00 והסתיים לו אי שם ב20:30, מהווה הפנימיה אגן ניקוז לכל האנרגיות של רתיחת הדמים המובנית בגיל הנעורים, האצורות במשך היום. עישון הסיגריות והנרגילות, השתייה החריפה והצפייה בסרטים לא ראויים, אינם מתרחשים בבניין הכיתות ובוודאי שלא בבית המדרש אלא דווקא בפנימיה ובסביבתה. מספיק תלמיד אחד מהסוג הזה כדי להכניס את בנכם לחבורה מפוקפקת זו. כיצד תוכלו לדעת שהישיבה שבחרתם יודעת לייצר תרבות חיובית אלטרנטיבית בערבים? האם המערך החברתי בישיבה שבחרתם יודע לתעל את האנרגיות הרבות של גיל הנעורים לעשייה חיובית מידי ערב?

ח. חינוך בקבלני משנה – האם המסגרת, על כל חלקיה, ממשיכה את הקו החינוכי בביתכם? האם ילדכם ימשיך לספוג את הערכים המשפחתיים שלכם כשהוא מבקר בבית יממה וחצי בשבוע בלבד? כיצד?

הכנה וחשיבה משותפת שלכם עם הבן והבת תאפשר לכם ולהם לנחות נחיתה רכה בישיבה ובאולפנה ואף לזרוע אופטימיות רבה להצלחת השנים הבאות.

The post שאלת הפנימייה appeared first on אתר הישיבות התיכוניות.

הנה כמה מהקשיים המלווים את ההורים והבן בבחירה:

• ההיצע גדול מאד, ואולי גם מבלבל.
• לא בטוח שהישיבה המועדפת על הבן, מועדפת גם על חבריו הטובים.
• האם ללכת לכיוון של פנימייה שהבן לא חווה מעולם או להישאר במוסד אקסטרני לטעינת מצברים בבית מידי ערב?
• האם לנסות בישיבה שמתקבל 1 מתוך 10 או למנוע מראש אכזבה כמעט בטוחה וללכת על מקום עם סיכויים גבוהים יותר?
• האם לבחור ישיבה לפי הפוטנציאל הלימודי של הבן או לפי מצבו בהווה?

לפני שנעסוק בבחירה עצמה, נדגיש תחילה כמה נקודות כלליות:

1. זו הפעם הראשונה שהבן שלכם שותף בכיר בבחירת מוסד הלימודים העתידי שלו. תנו לו את ההזדמנות לבטא את צרכיו ולהחליט היכן ישהה בארבע השנים הבאות. זכרו! הוא הולך ללמוד שם, לא אתם.

2. למרות האמור לעיל, מקומכם כהורים לא נפקד לחלוטין. אתם יכולים לכוון ולייעץ מתוך שיקול הדעת, ניסיון החיים והאינטואיציה שלכם. לכל הפחות עמדו על כך שהבחירה תהיה מושכלת ומוסברת. אל תתנו לבנכם להחליט על מקום מסוים רק משום ש"אומרים שזה מקום טוב".

3. אם יש לכם שבועיים ויותר עד לסיום הרישום באתר החמ"ד – זה זמן מספיק לחשיבה והתארגנות. מאידך, אל תחכו לרגע האחרון. נצלו את הימים הקרובים לגיבוש החלטה משותפת עם הבן.

4. במשך השנים התפתח מנעד רחב מאד של מסגרות לימודיות לנערים דתיים לאומיים. בגדול, קיימים שלושה סוגים של ישיבות: ישיבות קטנות – רק קודש (עם אפשרות ללימודים לבגרות מינימאלית בכיתה י"ב), ישיבות חצי קטנות – עם לימודי קודש עד שעות אחה"צ המאוחרות שלאחריהן לימודי תיכון, מינימאליים בדרך כלל. והישיבות התיכוניות הקלאסיות המוכרות לנו מימים ימימה. לפני הכל, בחרו לכם את המסגרת הכללית המתאימה לכם ביותר.

5. עליכם להיכנס לאתר מנהל החמ"ד ולבחור שלוש ישיבות אפשריות עבורכם. הקפידו שכולן תהיינה "לכתחילה" עבורכם, כולל האפשרות השלישית. מנעו במידת האפשר מצב בו בנכם מתחיל את ארבע שנות המסע במקום שהוא "בדיעבד". דרך אחת היא להעצים את נקודות החוזק של הישיבה שנמצאת אצלכם בעדיפות שלישית.

6. בשנה הבאה הבן נכנס למערכת חדשה לחלוטין. מה יכול להיות חדש? המורים, ההנהלה, הכיתה, התלמידים, המחנך, הכללים, נסיעות באוטובוסים ועוד. כשכמעט הכל לא מוכר, מומלץ ביותר למצוא לפחות חבר אחד שילך עם הילד לישיבה ויהיה עבורו עוגן של יציבות. בנוסף, כשמדובר על שני חברים מאותו היישוב שהלכו לישיבה פנימייתית רחוקה, קל יותר להורים לסייע ולתמוך כשעומד לצדם זוג הורים נוסף.

7. עולם הישיבות התיכוניות לא עמד מלכת מאז שאתם, האבות, למדתם בהן. חלו תמורות רבות במבנה היום, באופי הרמי"ם וכמובן בתוכניות הלימודים. כדי שתגיעו לבחירה טובה, הניחו כהנחת עבודה שאינכם מכירים את הישיבות של היום וצאו להכיר אותן!

ועכשיו לשאלת המפתח: כיצד נבחר ישיבה תיכונית?

1. אינכם באים למכולת השכונתית ושואלים מדוע באנו לכאן. אתם באים כי התעורר צורך. חסר לכם משהו ואתם באים להשלימו. כך גם בבחירת מוסד לימודי. קודם נברר את הרצונות והצרכים וכשאלו ברורים לנו ניגש ל"ספר הטלפונים" ונחפש ישיבה שעונה עליהם. הנה כמה שאלות הכוונה לבירור הצרכים והרצונות: מה אנו רוצים בשביל הבן שלנו, מה מתאים לבן שלנו, באיזו סביבה היינו רוצים לראות את הבן שלנו מתפתח בשנים הקרובות, מהן התכונות של הישיבה המתאימה ביותר לבננו, על מה אני לא מוכן לוותר בישיבה שאלך אליה, מה אני לא מוכן שיהיה בה בשום אופן, מהי ישיבה טובה בשבילי וכו'.

2. מתוך כל הדברים החשובים לכם, בחרו את 5 הערכים החשובים ביותר שעליהם לא תוותרו וסדרו אותם בתיעדוף ברור. הערך החשוב ביותר שלכם יקבל את המספר 5, והפחות חשוב 4 וכן הלאה.

3. לאחר שריכזתם את המידע בסעיף א ואתם יודעים מה חשוב לכם בישיבה התיכונית, הגיע הזמן לפתוח את רשימת הישיבות, ולהצליב בין הערכים החשובים לכם ובין הישיבות הרלוונטיות עבורכם. אתם נמצאים כבר כמה שבועות ואולי אף חודשים בסוגיה הזו, וסביר להניח שיש לכם כיוון מסוים, גם אם אינו מדויק והחלטי. אתם כבר עכשיו יכולים להצביע על כמה ישיבות שפחות או יותר מתאימות לכם. מה שנשאר הוא לבדוק אילו מהערכים שלכם קיימים בכל ישיבה ובאיזו מידה.

4. אספו מידע על הישיבות הנראות לכם, ובדקו האם הן מגשימות את הערכים שלכם ובאיזו מידה. דרכים לאיסוף מידע על הישיבה: אתר האינטרנט של הישיבה – בדקו מה הישיבה מדגישה ומה היא אולי מסתירה, אתר הישיבות התיכוניותהמכיל מידע על כל האפשרויות, שאלו תלמידים של הישיבה בעבר ובהווה. אל תסתפקו בתלמיד אחד. שאלו כמה תלמידים וקבלו מבט רחב יותר על הערכים החשובים לכם. בדקו מיהם בוגרי הישיבה ולהיכן פנו לאחר הישיבה. כך תעמדו על אופי הישיבה ותדעו כיצד היא מכוונת את בוגריה. בקרו בישיבות באופן עצמאי ולאו דווקא ב"ימים הפתוחים" שלא תמיד משקפים את המציאות האמתית.

5. לאחר שאספתם את כל המידע החשוב לכם, בחרתם ישיבות מתאימות ונרשמתם באתר החמ"ד, עליכם להתכונן לראיונות האישיים אליהם תוזמנו ע"י הישיבות. אתם מוזמנים לקרוא במאמר הבא איך מתכוננים לראיון האישי לישיבה תיכונית!

The post איך בוחרים ישיבה תיכונית appeared first on אתר הישיבות התיכוניות.

The post סוגי ישיבות תיכוניות appeared first on אתר הישיבות התיכוניות.

The post איך מתכוננים לראיון האישי לישיבה תיכונית appeared first on אתר הישיבות התיכוניות.